תוכן מקודם

15 שנה עמדתי על הרגליים 10 שעות ביום. זה מה שלבסוף עזר לי להפסיק לסבול כל ערב.

אחרי שניסיתי מדרסים ב-800 שקל, 7 זוגות של נעלי עבודה, ואפילו זריקות קורטיזון - מצאתי משהו פשוט שאף אחד לא סיפר לי עליו."

שלום.

שמי דנה לוי. אני בת 47, ספרית כבר 15 שנה, ואני כותבת את הכתבה הזאת כי לפני שנה הייתי בדיוק באותו מצב שאת (כנראה) נמצאת בו עכשיו.

 

אני פותחת את העסק בבוקר ב-8:30. הלקוחה הראשונה נכנסת ב-9:00.

 מאז ועד שאני סוגרת את הדלת ב-19:00, אני עומדת. אני לא יושבת רגע אחד.

 

 אין לי שולחן, אין לי כיסא, אין לי "הפסקה של 15 דקות". זה המקצוע. את עומדת. את מספרת. את מחייכת. ומקווה שהרגליים שלך יחזיקו עוד שעה אחת.

 

ב-15 השנים האחרונות, הרגליים שלי לא החזיקו.

אם גם את עומדת במקצוע שלך, את יודעת בדיוק על מה אני מדברת.

בשעה 11:00 בבוקר - הכל עוד בסדר. אני מספרת, מדברת, צוחקת עם לקוחות.

 

בשעה 14:00 - אני מתחילה להרגיש את העקבים. דקירה קטנה בבוקר הופכת לדקירה חדה יותר. אני מזיזה את המשקל מרגל לרגל. אף לקוחה לא מבחינה. רק אני יודעת.

 

בשעה 17:00 - הברכיים מתחילות. כאב עמום שמתחיל מהעקב ומטפס. אני מעמידה את עצמי ליד הכיסא של הלקוחה ונשענת עליו בלי שהיא תשים לב. פעם יכולתי לעמוד 10 שעות ישר. עכשיו אני מחפשת על מה להישען אחרי 6.

 

בשעה 19:00 - אני סוגרת את הדלת. יושבת בפעם הראשונה מזה 10 שעות. ואז זה בא - הגל כאב שמתפשט מהעקבים, דרך השוקיים, לברכיים, לגב התחתון. הרגליים שלי נפוחות כל כך שהסנדלים נצמדים לעור. אני לא מסוגלת לקום לשירותים.

 

בלילה - זה לא נגמר. אני שוכבת במיטה ומרגישה את הפעימות בעקבים. כאילו הלב עבר מהחזה שלי לתוך כף הרגל. לא יכולה להירדם.

 

ובבוקר? הצעד הראשון מהמיטה — סכין בעקב, חד. אני עוצרת, עומדת, נושמת. מחכה שזה יעבור. אומרת לעצמי "עוד יום. עוד 10 שעות. את יכולה.

אני לא אישה שמוותרת. כשהכאב התחיל, ניסיתי הכל.

ניסיתי נעלי עבודה מסוימות — "סקצ'רס מקצועיות", "דר' שולל", "נעלי פודיאטר". כל זוג עלה 400-600 שקל. כל זוג הבטיח "נוחות יומיומית". כל זוג החזיק חודשיים בטיפול טוב - ואז הכאב חזר. 🟡

 

ניסיתי מדרסים אורטופדיים - שילמתי 800 שקל אצל פודיאטר. הוא מדד את הכף שלי, עשה הדפסה, נתן לי מדרסים מותאמים אישית. שבועיים היה יותר טוב. אחר כך? אותו כאב. עייף אותי אפילו יותר מהנעליים הקודמות. 🟡

 

ניסיתי קרוקס - "כולן ממליצות". שמה אותן בבית, ניסיתי ללבוש בעבודה. אחרי שעה - הרגליים שלי התנדנדו בפנים, אין תמיכה אמיתית, העקב שקוע. והחמיר את הכאב. 🟡

 

ניסיתי זריקות קורטיזון - הלכתי לאורתופד. הוא עשה לי 3 זריקות ב-3 חודשים. הכאב ירד ל-4 ימים. וחזר. כל זריקה עלתה 450 שקל + תור. ופחדתי ממה שזה עושה לרקמה בטווח הארוך. 🔴

 

ניסיתי "לחיות עם זה" - לקחתי איבופרופן 3 פעמים ביום. שמתי קרח בערב. תליתי את הרגליים על הספה. ככה חייתי שנה שלמה. 🔴

 

ואז הגעתי לרגע שבו, אחרי משמרת במיוחד קשה באמצע יוני שעבר, ישבתי על הספה בבית ואמרתי לעצמי: "אני לא יכולה יותר. או שאני מוצאת פתרון, או שאני עוזבת את המקצוע."

הסיבה האמיתית (שאף רופא לא הסביר לי)

באותו ערב, פתחתי את הלפטופ והתחלתי לחפש. לא "נעליים נוחות", את זה כבר חיפשתי אלף פעמים. חיפשתי הפעם "למה הנעליים שלי לא עוזרות".

 

ומצאתי משהו שהפך את כל מה שחשבתי על הראש.

99% מהנעלים בשוק, כולל נעלי עבודה שעולות 500-800 שקל, בנויות עם סוליה שטוחה בלי תמיכה אמיתית בקשת כף הרגל.

 

הן מרגישות נוח בחנות כי הן רכות. אבל "רך" זה לא "תומך". זה הבדל עצום.

 

כשאת עומדת 10 שעות ביום על סוליה רכה אבל שטוחה, מה שקורה בפועל זה:

  • כל המשקל שלך נופל על העקב - הקרום נמתח ונדחק עם כל צעד
  • הקשת שלך קורסת - כי אין לה מה שיחזיק אותה מלמטה
  • הברכיים מפצות - ולכן הן כואבות אחרי שעות
  • הגב התחתון מפצה על הברכיים - וגם הוא מתחיל לכאוב

זה לא "אני זקנה". זה לא "גורל". זה מנגנון ביומכני שאף אחד לא טרח להסביר לי.

לקח לי 14 שנים להבין את זה. ואני רוצה לחסוך לך את השנים האלה.

אז איך מצאתי את הקלאוד סנדלס

שבוע אחרי שהבנתי את זה, חברה של בת-דודתי, עופרה (אחות במחלקה פנימית באיכילוב - אישה שעומדת 12 שעות ביום), ראתה אותי ישובה על ספסל ומעסה את הרגליים אחרי יום עבודה.

 

היא שאלה אותי: "דנה, מה את לובשת בעבודה?"

הראיתי לה את הנעליים.

 

היא אמרה: "תשמעי, אני לפני 3 חודשים גיליתי סנדלים שהצילו לי את המשמרות. את חייבת לנסות. תאמיני לי, אם זה עזר לאחות שעומדת 12 שעות בפנימית, זה יעזור לך."

 

היא הראתה לי באתר — Cloud Sandals של אורטופיקס.

הסתכלתי עליהם בספקנות. עוד סנדלים. עוד 200 שקל שאני הולכת לבזבז.

 

אבל 3 דברים שכנעו אותי לנסות:

1. השם לא היה "נעל אורטופדית" - זה היה סנדל. יכולתי ללבוש אותם גם בעבודה וגם בסופר בלי להרגיש כמו סבתא.

 

2. הטכנולוגיה הייתה שונה. לא סתם "ריפוד". הם השתמשו במשהו שנקרא EVA Memory Foam (קצף שזוכר את צורת כף הרגל) יחד עם תמיכה אורטופדית 360 מעלות, זה מה שחיפשתי. לא רק רכות, תמיכה אמיתית שתופסת את הקשת.

 

3. 30 יום להחזיר. אם זה לא עובד, אני מקבלת את הכסף בחזרה. בלי שאלות. זה היה הדבר שגרם לי לנסות.

הזמנתי. חיכיתי כמה ימים. החבילה הגיעה.

הצעד הראשון איתן

לבשתי אותם בפעם הראשונה בסלון..

 

הצעד הראשון - משהו משונה. הרגשתי את הקשת שלי נתמכת. זה לא היה "רך" כמו קרוקס, זה היה מלא. כאילו מישהו שם יד בדיוק תחת הכף שלי ודחף למעלה בעדינות.

 

אחרי 10 צעדים - הרגשתי שהמשקל שלי מתחלק. לא "הכל על העקב". משהו בסוליה העביר חלק מהלחץ לקשת ולחזית.

 

אחרי 30 דקות בבית - הכאב המתמשך שהיה לי ברקע שקט.

לא אמרתי כלום לבעלי. לא רציתי להיות אחת שאומרת "זה פלא!" אחרי שעה ובעוד שבוע מתבאסת.

 

לבשתי אותם לעבודה למחרת.

היום הראשון בעבודה

8:30 אני בסלון בבית. לבשתי את הקלאוד סנדלס.

ב-11:00 - הכל בסדר. אבל "בסדר" לא חדש. כל נעל חדשה בסדר ב-11:00.

 

ב-14:00 - היה אמור להתחיל הדקירה בעקב. לא התחיל.

 

ב-17:00 - הזמן שבו אני אמורה להישען על הכיסא של הלקוחה. לא נשענתי. עמדתי רגיל. התחלתי לחשוב שאולי אני מדמיינת.

 

ב-19:00 - סגרתי את הדלת. ישבתי בפעם הראשונה. חיכיתי לגל הכאב המגיע.

הוא לא הגיע.

 

היו לי רגליים מאוד עייפות - ברור, עמדתי 10 שעות. אבל לא הכאב הבוער. לא הברכיים שורפות. לא הגב התחתון שמקרין.

 

באותו לילה ישנתי 7 שעות רצוף בפעם הראשונה מאז שאני זוכרת

 

בבוקר - הצעד הראשון לא היה סכין. הוא היה פשוט צעד.

 

ישבתי על שפת המיטה ובכיתי. באמת. לא בגלל כאב. בגלל שהבנתי כמה זמן חייתי עם משהו שלא הייתי צריכה.

מה שאני עושה היום (11 חודשים אחרי)

אני לובשת את הסנדלים האלה כל יום בעבודה. אני יודעת ש"כל יום" נשמע מוגזם - אבל זאת האמת. יש לי שני זוגות (אחד בעבודה, אחד בבית) כי אני לא רוצה לקחת סיכון.

ומה השתנה:

  • הברכיים כבר לא כואבות אחרי יום עבודה. לא צריכה איבופרופן.
  • הגב התחתון שקט - הכאב שחשבתי "זה הגיל" לא היה הגיל. זה היה הרגליים.
  • אני ישנה את הלילה - לא מתעוררת מפעימות בעקב.
  • הצעד הראשון בבוקר - פשוט צעד. בלי הטקס של "לחכות שהכאב יעבור".
  • נפיחות בסוף היום - ירדה ב-80%. אני יכולה לנעול את הסנדלים של השבת בערב בלי בעיה.

ועוד משהו שלא ציפיתי:

 

אני חוזרת להיות בבוקר אישה מסוג מסוים. עד לפני שנה, הייתי מתעוררת במחשבה "אלוהים, עוד 10 שעות". עכשיו אני מתעוררת וחושבת מה אני אוכלת לארוחת צהריים. זה שינוי שאין לי מילים בשבילו.

מה אחרות אומרות

הנה מה שהלקוחות אמרו לאחר שניסו את הכפכפים:

עופרה .כ

  • קנייה מאומתת

״בתור מישהי שסובלת תמיד מכאב״

"אני אחות במחלקה פנימית באיכילוב, משמרות של 12 שעות. לפני שנה ויתרתי על המקצוע, רציתי לעבור לתפקיד משרדי. אחות ותיקה הראתה לי את הקלאוד סנדלס. לבשתי אותם במשמרת ראשונה ולא האמנתי. עברו 3 חודשים, אני עדיין באחות במשמרות, וכבר לא שוקלת לעזוב."

שירלי ו.

  • קנייה מאומתת

״אני אחרי ניתוח לכף הרגל״

"קופאית ברמי לוי 8 שנים. כל ערב הייתי מגיעה הביתה ובוכה. בעלי קנה לי את הסנדלים כמתנה ליום הולדת. בהתחלה כעסתי,  'זה המתנה שקיבלתי?'. היום אני מברכת אותו כל יום. זה הדבר הכי טוב שקניתי בחיים." 

עכשיו אנחנו מסיקים שיש לכם כמה שאלות חשובות, ואנחנו הולכים לענות לכם עליהן בהמשך, אז כדאי להמשיך לקרוא...

איפה קונים ומה המחיר

אם את עומדת כל היום, מבטיחה לך מימני שזה יעזור לך

  • מבטיחים הקלה בכאב

  • כמו ללכת על ענן

  • סוליה בטיחותית

  • 30 ימי נסיון

👉 אני רוצה לנסות את הקלאוד סנדלס

חיפשתי היכן אפשר לקנות אותם. התברר שקלאוד סנדלס של אורטופיקס נמכרים רק באתר הרשמי שלהם. לא בפארמים, לא בסופר־פארם, לא בזארה הום.

 

אם את רואה משהו דומה בחנות' תזהרי. יש הרבה חיקויים זולים. הם נראים כמעט אותו דבר, אבל אין בהם את ה-EVA Memory Foam ולא את התמיכה 360°. הם יחזיקו חודשיים ואז הכאב חוזר.

 

 (אני יודעת כי ניסיתי אחד כזה אחרי שה"מקורי" עבד לי' רציתי זוג נוסף זול. זה היה טעות של 150 שקל.)

 

המחיר המלא - 329 ש"ח. נכון להיום, יש אצלם מבצע ומחיר של 179 ש"ח.

אני יודעת, 179 ש"ח זה לא מעט. עבדתי בשביל כל שקל שבארנק שלי.

 

אבל ישבתי ועשיתי חשבון פשוט, ואני רוצה לחלוק אותו איתך:

  • המדרסים אורטופדיים שלי עלו 800 ש"ח. לא עזרו.
  • 3 זריקות קורטיזון עלו 1,350 ש"ח. עזרו ל-12 יום כל אחת.
  • נעלי עבודה "מקצועיות" ב-15 השנים עלו לי בסה"כ 8,000+ ש"ח. כולן נשחקו בתוך חצי שנה.

הקלאוד סנדלס — 179 ש"ח, הזוג הראשון, לפני שנה. אני עדיין לובשת אותם היום.

אם היה עולה לי 500 ש"ח, עדיין הייתי קונה בחזרה.

אבל מה שבאמת שכנע אותי...

30 ימי נסיון. חודש שלם.

 

זאת אומרת, אני מזמינה, החבילה מגיעה, אני לובשת אותם כל יום במשך חודש. אם בסוף החודש אני מרגישה שזה לא עובד, אני מחזירה ומקבלת את הכסף. בלי שאלות, בלי "למה", בלי אותיות קטנות.

 

בעיניי זה שינה את ההחלטה. זה לא היה "לקנות או לא". זה היה: "האם אני מוכנה לתת לעצמי 30 יום לנסות משהו חדש, אחרי 15 שנים של כאב?"

 

התשובה שלי הייתה כן.

 

ואם את קוראת את זה הערב, אחרי יום עבודה שהרגליים שלך בוערות — אני מקווה שהתשובה שלך תהיה גם כן.

👉 אני רוצה לנסות את הקלאוד סנדלס

מילים אחרונות שלי אליך:

אני לא רופאה. אני לא מומחית. אני ספרית בת 47 שעומדת 10 שעות ביום ומצאה משהו שעזר לה אחרי 15 שנה של כאב.

 

אני לא יכולה להבטיח שזה יעבוד לך. הגוף של כל אחת שונה. יש נשים עם מצבים רפואיים שדורשים טיפול רפואי ספציפי, ואם זה את, תלכי לרופא.

 

אבל אם את אישה שעומדת כל היום, שכאב הרגליים הפך להיות חלק ממך, שניסית הרבה ולא מצאת, אני רוצה לחסוך לך את השנים שאני לא חסכתי.

 

לפני שנה, הייתי רוצה שמישהי תכתוב את המילים האלה בשבילי. במקום זה, סבלתי עוד שנה.

 

אם מילה אחת ממה שכתבתי כאן מדברת אליך, ואם אפילו אישה אחת תשן הלילה בלי פעימות בעקב בזכות זה , זה שווה לי את הזמן שלקח לי לכתוב את זה.

 

תנסי. חודש. בלי סיכון. אחרי חודש, את תדעי.

באהבה, דנה ל. ספרית, חולון

👉 אני רוצה לנסות את הקלאוד סנדלס

אם את עומדת כל היום, מבטיחה לך מימני שזה יעזור לך

  • מבטיחים הקלה בכאב

  • כמו ללכת על ענן

  • סוליה בטיחותית

  • 30 ימי נסיון

👉 אני רוצה לנסות את הקלאוד סנדלס

אלפי לקוחות מרוצים

זוהי פרסומת מסחרית:
אתר זה הינו פורמט שיווקי בלבד - לא בלוג, לא עדכון חדשותי ולא ייעוץ משפטי או רפואי.

 

כתב ויתור:
התוצאות עשויות להשתנות מאדם לאדם. אורטופיקס אינה מתכוונת לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע מחלה כלשהי ואינה מהווה תחליף לעצה רפואית מוסמכת.

 

גילוי נאות ויחסי שיווק:
בעל האתר והחברה מקבלים תגמולים על הפניות (לידים) מוסמכות. כל התמונות של אנשים המופיעות באתר הן של דוגמנים.
זוהי פלטפורמה מסחרית שמטרתה לפרסם מידע אודות מוצרינו ושירותינו בלבד.

 

חשיפה שיווקית:
המידע שמוצג כאן מיועד למטרות פרסום בלבד ולא מהווה תוכן עיתונאי, חדשותי או אקדמי.

👉 אני רוצה לנסות את הקלאוד סנדלס